הספד לעידו
עידו, אני מסתכל על התמונות שלך והלב שלי נשבר. איזה יפה אתה. החיוך הנבוך שלך, העיניים הכל כך עמוקות שהלב הענק שלך פשוט מתפרץ דרכן לעולם.
פחדתי שלא אמרתי לך מספיק כמה אני אוהב אותך, אבל אתמול בלילה קראתי שוב התכתבויות שלנו. והייתה שם המון אהבה. כמעט כל שיחה סגרנו ב"אוהב אותך אחי". אהבה כנה, ואמיתית, ועכשיו היא כל כך כואבת.
אתה הסלע של המשפחה הזאת. בשקט החזק שלך תמיד ידענו שתהיה שם, תמיד ידענו שעלייך אפשר לסמוך. אין מילה חזקה מהמילה של עידו שני. אין כתף יציבה מהכתף הזאת. אני בכלל לא מבין איך אפשר בו זמנית להיות כזה גבר מפואר, דמות להערצה, ובמקביל גם להיות הילד המתוק שאתה, הרגיש שכולו רוצה בטוב, שלא דופק חשבון לאף אחד ושצוחק מכל שטות.
עידו, אני מפחד. אני מפחד לשכוח את הקול שלך, לשכוח את הצחוק המתפרץ שלך. אני מפחד שתהפוך לזיכרון דו מימדי. אתה חלק כל כך מהותי ממי שאני, ואני לא רוצה שזה יהפוך לחור. אני לא רוצה להשלים, אני לא רוצה לקבל, אני רוצה אותך כאן. שתיתן לי שתי סטירות ותגיד לי שאנחנו עושים דרמה מיותרת.
השנה האחרונה היתה כל כך שמחה. התרחבנו וחגגנו. אני מבטיח לך שאנחנו לא הולכים להתפרק, החיסרון שלך לא ישבור את המשפחה האיתנה והמאוחדת הזאת. היעדרך יהיה דבק שמחזיק אותנו חזק חזק. אני יודע שזאת הצוואה שלך.
להיות אחיך זאת גאווה עצומה שאלך איתה כל החיים. לפחות את זה אף אחד לא יוכל לקחת לי. תודה על 29 שנים נפלאות בקרבתך.
שלך, יונתן.
#######
קמנו.
אנחנו חזקים ומאוחדים ונתגבר על זה לאט לאט.
רוצים לדעת איך לגשת אליי? בחיוך.
תודה על המון אהבה, ושנדע ימים שקטים יונתן שני