משפחה וחברים מספרים

איפה אתה בערב הזה? במעברים המעורבבים האלה? עיניי מחפשות אותך בשמיים אך לא מוצאות פניי לא פונות אליך ופניך לא פונות אל פניי ברגעים של שקט עוצמת עיניי מקשיבה לקולך השותק עוצמה מביטה במבטך השותק עדינות מפנימה אותך אלו הן הפנים שלך ערבוב ייחודי של רכות וחדות שמתערבב לו בפנים שלי בעדינות איטית פוקחת עיני

יום זיכרון ראשון בלעדיך Ido Shani . מוזר, מנותק לפרקים, כואב בכל איבר בגוף, בלתי נתפס, הלב נקרע. מידי שנה הקראתי טקסט לבחירתי בטקס אצלנו במושב. מידי שנה זה כאב, נלחמתי בדמעות, החזקתי שלא להיחנק. בשנה שעברה בחרתי להקריא בטקס את הקטע "הודעה נמסרה למשפחות". לא דמיינתי לעצמי שאהיה חלק מהטקסט עצמו בימי ח

"איך לב נדיב יכול להיסגר איך דבר כל כך נצחי יכול להיגמר" דברים שאמרתי היום, בטקס גילוי המצבה של אחי עידו: עידו אחי הקטן שלי אני עומד פה, חודש וחצי כמעט אחרי שהלכת ואני לא יודע למי אני מדבר. אני שואל את עצמי האם אני מדבר לכל האנשים שפה מסביב, למשפחה שלנו, או האם אני מדבר אליך? והאם אתה בכלל שומע? החו

אני לא תופסת שאתה לא כאן ולא תשוב מחר. אני רוצה לספר לעולם מי היית, אחיין מיוחד ומקסים שלי וכמה שאני אוהבת אותך. פגשתי בך שילוב של עוצמה רכה, שקט, רגישות, ענווה, יושרה, ערכיות, שובבות נעורים ורצון להנות לשמוח ולרקוד. המכלול הזה גרם לאנשים לאהוב אותך, להאמין בך ולסמוך עליך. שמך השני הוא ישראל, על שמו

עידו בן דוד יקר ואהוב. הכל נאמר עליך ואין לי הרבה מה לומר רק דבר אחד אומר עד כמה הייתי גאה בחתונה שלך להגיד לכולם שאתה הבן דוד היקר והאהוב שלי לנצח מרגיש שזכיתי להיות בן דוד שלך אוהב אותך לנצח ברי טורמשי // מתוך הפייסבוק של עידו // 10.10.23

"מה את אומרת לי ארץ בוערת, אשר בניה קוברת ואת מתיה סופרת בלי בושה משקרת, עיוורת לכל אחרת דוהרת אל השקיעה של עצמה ונגמרת." עידו בן דוד יקר שלי. התלבטתי רבות האם לרשום לך פה או לא. אני לא כזה אוהב את הרשתות החברתיות אבל יש בזה משהו יפה שהדף שלך נשאר דרך ההתקשרות שלנו איתך. מצבה וירטואלית שבה אוכל להצי

"אומרים שהאדם הוא רק אפר ועפר אם זה ככה, אנחנו עושים המון רעש בשביל אבק. מאיר אריאל קרא לזה "בוץ מתוחכם" ואין פלא שאדם בתוך עצמו נחנק. כבר קהו אוזנינו מלשמוע ועינינו מלראות איך לתפארת החיים הקמנו אחלה בית קברות. האמת היא רק אחת, אבל יש לה מיליוני צורות, מיליוני פנים, מיליוני שמות" אוהב המון מתגעגע מ

11 שבועות חלפו להם בקצב המוזר שהזמן זז בו בעת הזו. חורף, שאני שונאת ואתה אוהב. ורק בא לי שתהיה פה לחבק להתכרבל ולא לזוז מהספה, אבל מהסיבות הנכונות, לא כמו שאני עכשיו. ואני מוכנה לעשות הכל רק כדי שתהיה פה, בחיי. לעשות ויתורים יותר גדולים מהבחירה הקשה להתחתן עם איש צבא. אני אתן לך תמיד לבחור איזה סרט

הספד לעידו עידו, אני מסתכל על התמונות שלך והלב שלי נשבר. איזה יפה אתה. החיוך הנבוך שלך, העיניים הכל כך עמוקות שהלב הענק שלך פשוט מתפרץ דרכן לעולם. פחדתי שלא אמרתי לך מספיק כמה אני אוהב אותך, אבל אתמול בלילה קראתי שוב התכתבויות שלנו. והייתה שם המון אהבה. כמעט כל שיחה סגרנו ב"אוהב אותך אחי". אהבה כנה,

בן דודי היקר והאהוב משהתבשרתי מהנורא מכול לא מפסיק לבכות לרגעעעעע. לא מעכל, בלתי נתפס !!! מאוד קשה לי לדעת שאתה כבר לא איתנו. שמחת החיים שהיית בך לא היתה באף אדם אחר שהיכרתי. טוב הלב ,התמימות שבך והחיוך התמידי שלך איתי לנצח. מאוד קשה לי לדעת שאתה כבר לא איתנו. אמשיך לאהוב אותך כול חיי . עודד טורמשי

אני מתגעגע אליך. נאחז ואוחז בראש את הזכרונות ממך, את האופן שבו אתה מספר סיפור שקרה ואת הקול המתפקע כשזה סיפור מצחיק, ובכלל את האופן שבו אתה צוחק, שותק, מתעצבן כשלוקח לנו זמן לפתור את ה-20 שאלות ולא מבין למה אנחנו עושים את זה לעצמנו, נמס ומחייך מול יובל... משתעמם מול הפלאפון בגלל שיחה שלנו בסלון שאין