הלב מסרב להאמין והראש לא קולט שאתה כבר לא כאן.
כבר כמה ימים שאני מנסה לעכל ולדמיין מפגשים וסיטואציות שלא תהיה בהם וזה שובר לי את הלב.
היית היחיד שיכולתי להתווכח איתו על נושאים צבאיים ואחר כך היית שולח הודעה שגם אפשר להתווכח ולהמשיך לאהוב. כבר לא יהיה בחבורה מי שיאהב חתולים כמוני, או שישאל אותי על גזעים של כלבים ויראה אותי כמומחית בתחום
אני לא אשכח בחיים את כמות האהבה שהערפת עליי ביום חתונה שלי. שכל דקה הגעת נישקת חיבקת ואמרת כמה שאתה אוהב אותי. תודה שהיית שם להיכנס בחופה שלי, שהיית חבר כל כך טוב של חן.
היית מהחברים שלא אומרים הרבה אבל אומרים המון, רק חיכינו לכמה מילים, לחיוך ולקיסם בשיניים.
לנצח נזכור את החיוך, את הרצינות, את האהבה האמיתית והתשוקה לצבא, הפטריוטיות והערכיות היו נוכחים חזק בכל משפט שלך.
תמיד היה לך חשוב שנישאר ביחד, שכולנו יחד חבורה אחת ואני מבטיחה לך שאעשה מה שאני יכולה כדי לשמור על הביחד הזה. בשבילך ולמענך.
אתה יכול להיות רגוע שם למעלה, נשמור על מעין חזק וקרוב, שלא תרגיש לבד לרגע.
אתה אחד יחיד ומיוחד. לא נשכח אותך לעולם. נזכור את האומץ והגבורה שלך, את האנושיות והחמלה שלך לאחר, את הרגישות והאכפתיות.
כמו שחן אמר, אני מבטיחה לך שהילדים שלנו ידעו מי זה דוד שני, יבקרו אותך, יראו תמונות שלך וידעו איזה גיבור ישראל אתה.
כמו בהודעה האחרונה שכתבתי לך אני כותבת לך גם היום, אני אוהבת מלא ולתמיד נוי תורג'מן // מתוך הפייסבוק של עידו // 12.10.23