עידו שני ז"ל
אוהבים, זוכרים ומתגעגעים
רס"ן עידו שני
בן, אח, בן זוג, מפקד וחבר
1994-2023
עידו
עידו ישראל שני, בנם של דבורה ותומי ואחיהם של קרן אילון ויונתן. נולד בגבעתיים, גדל והתבגר במושב בצרה. התחנך בביה"ס חוף השרון והיה פעיל מרכזי בבית הנוער המקומי ובתנועת הנוער "האיחוד החקלאי". התגייס לחטיבת הנח"ל לגדוד 931 ושירת בקבע עד נפילתו ב-7.10.2023 בעוטף עזה.
נישא לאהובתו מעין כשבעה חודשים לפני נפילתו ויחד הם חיו ברמת גן.
מרגע שהתגייס, עידו אהב את הצבא, הוא שאף לקריירה צבאית ארוכת שנים והיה גאה בעבודה שלו. מהתבטאויות של חיילים שפיקד עליהם לא היה ספק כי עידו היה משמעותי עבורם, הוא היה דמות מפקד שראוי ללכת אחריו ומודל לחיקוי.
עידו אהב לטייל, אהב לרקוד, הוא היה רציני ואחראי ובמקביל שטותניק ומלא שמחת חיים. אדיב, נדיב, חברותי ואוהב אדם. איש שמח שאהב להשפיע וידע להשפיע, איש של אנשים. עידו ידע לדבר בהרבה שפות עם הרבה אנשים. ידע להתאים שפה לכל מי שנקרה בדרכו.
הייתה בו קלילות לצד הרבה עומקים.
מאז ומעולם דבקו בו תכונות של מנהיג ומחנך. בכל תפקידיו, בתנועה ואז בצבא, זיהה ותמך באלה שנזקקו לתמיכה ולעידוד נוספים. עבורו, דוגמא אישית היה לא רק ביטוי אלא ציווי – "ממני תראו וכן תעשו". הוא היה מפקד ואדם יותר של מעשים ופחות של מילים.
07.10.2023
סיפור הקרב
רס"ן עידו שני נפל בקרב בהגנה על הישובים בגזרת כרם שלום ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד. 07.10.2023. בן עשרים ותשע בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בני ציון.
בשבת ה-7.10, חג שמחת תורה, הוצבה סיירת הנח"ל לשמירה על גזרת כרם שלום - ניר יצחק. עידו, סגן מפקד הסיירת, נשאר כקצין האחראי על הגזרה בחג ופיקד על חיילי הסיירת, מחלקת מרגמות של גדוד 50, תצפיתניות וכוח צלפים נוסף.
בבוקר אותה השבת ב-5:30 יצאו לכוננות עם שחר. יחידות המשנה התפזרו ברחבי הגזרה ולא היה סימן למתקפה שבדרך. בשעה 6:00 עוד הספיקו עידו ושאר המפקדים עם החפ"קים שלהם לשבת לפק"ל קפה וסקירת בוקר במרכז הגזרה.
בשעה 6:29 בעודם בשטח החלו מטחי רקטות לאורך כל הגזרה ובמקביל התצפיתניות מדווחות על שיגורים במוקדים רבים. מתוך הבנה כי מתרחש אירוע חריג עידו קורא לכולם לתפוס מחסה ומפקדי הפלוגות חולקו לגזרות ההגנה שלהם. במהלך מטחי הרקטות נופלות רקטות גם בתוך קיבוץ כרם שלום, לשם עידו נוסע.
במקביל ובדקות שלאחר מכן התצפיתניות מדווחות כי לאורך מוקדים רבים בגדר מנסות וחודרות חוליות מחבלים. עידו מחלק הוראות לכוחות המוכנים בשטח ונותן אישור ירי לכל הכוחות בגזרה. מתוך הבנת המצב וצורך לחדד לכלל החיילים את הסיטואציה מכריז עידו ב-6:43 בקשר על מלחמה: "מלחמה, חוזר שנית, אנחנו במלחמה, כל אחד הגנה בגזרתו, להרוג מחבלים, בהצלחה".
הכרזת המלחמה מתוך מערכת הקשר:
הקריאה המוקדמת של האירוע עוזרת להציב קו הגנה בבסיס "אמיתי" (הבסיס הראשי בגזרה) בעזרת כוח הצלפים שנכנס למצב הגנה על הבסיס וגם להכניס למוכנות קרב את מי שאינם בתפקיד.
בתחילת המתקפה עידו עם החפ"ק שלו וביחד עם החפ"ק של יואב לוינסון נמצאים באיזור קיבוץ כרם שלום כאשר על החלק הצפוני של הגזרה סמוך לקיבוץ סופה מגנים החיילים בבסיס הצמוד לקיבוץ והפלוגה של רועי צ'אפל.
ב-6:53 צ'אפל והחפ"ק שלו נשמעים בקשר במצוקה וזקוקים לעזרה. עידו נוסע לשם ושולח במקביל חפ"ק נוסף לקיבוץ חולית ומלווה אותו עד לכניסה לקיבוץ.
בסמוך לקיבוץ סופה ולפני הגיעו לאנדרטת דנגור, פרקו עידו וחייליו אל מול חוליות מחבלים וניהלו חילופי אש קשים.
באותו זמן למעשה ובמקביל מתנהלים קרבות ביישוב חולית, במוצב סופה, בקיבוץ סופה וליד קיבוץ סופה הנמצאים במרחק עשרות מטרים אחד מהשני. קרבות נוספים מתרחשים במקביל במוצב כרם שלום, בקיבוץ כרם שלום, במוצב נוסף הצמוד לכרם שלום וזאת בנוסף למחבלים הנמצאים על כביש 232.
במהלך חילופי האש נפגע עידו באופן אנוש בראשו ופונה על ידי חייליו ליישוב אבשלום, שם הסתיימו חייו בגיל 29.
באותו בוקר בגזרת כרם שלום, בעמידה של החיילים תוך אבדות כבדות בשעות הראשונות מול המחבלים ובהחזקת ההגנה על הגזרה עד הגעת כוחות התגבורת בצוהריים– מצליחים החיילים למנוע חדירות רבות לישובים רבים בגזרה והצילו חיים.